Feminanci פורטל כלכלי, דעות, טיפים ורעיונות להצלחה!
Related Articles
עם עליית ערכה הכלכלי של החקלאות בד בבד עם הירידה בהיקף התעסוקה בענף, נמצא כי לחקלאים יש כיום יותר כסף, גם ליוממים יש כיום יותר כסף שאותו הם מביאים לכפר. כסף זה, המיועד ברובו לשיפור רמת החיים, רמת המגורים ורמת הבנייה בכפרים הערביים, הביא לשינוי מהותי בסגנון החיים בעשור האחרון ודפוסי הצריכה, החינוך והתרבות של החברה הערבית (גרומן, 1995). השלטון הדמוקרטי, העלייה ברמת החיים והיציאה לעבדה מחוץ לכפר הביאו להתפתחות השירותים הציבוריים בכפרים כמו גם שירותי חינוך, בריאות, כבישים חשמל ומים שעמדו ביחס ישיר למידת ההיחשפות של תושבי הכפר לסגנון החיים היהודי.
ענב גנד גלילי
היכולת להתפרנס באופן עצמאי ביטלה את התלות הכלכלית של היחיד במשפחתו הרחבה. כמו כן, אם בעבר היתה קבוצת הזקנים, מגיל 65 ומעלה, כלולה בכוח העבודה, הרי שכיום הם מחוצה לה וכתוצאה מכך כמו גם מאיבוד השליטה על המקורות הכלכליים בחמולה, חל גם פיחות קל במעמד דור האבות וראשי החמולה.
ענב גנד גלילי יציאת הנשים ללימודים ולעבודה בעשור האחרון הביאה לשינוי משמעותי יחסי במעמדן. כוחן במשפחה עלה, עקב הפיכתן לכוח כלכלי שתרם לפרנסת המשפחה, השכלתן שהביאה להן שידוכים טובים יותר וכן לחיזוק מעמדן בתוך המשפחה הגרעינית שהלכה ותפסה מקום נכבד יותר בחיי הכפר הערבי המסורתי.
ענב גנד גלילי עליית רמת ההשכלה מהווה כיום גורם מכריע על אופי התעסוקה במגזר הערבי, על השינויים במעמד האב, על שיפור מעמד האישה במגזר הערבי וכן על הצורך של המשכיל הערבי הצעיר להידמות במשהו לחברה היהודית – ישראלית, תוך שמירה על ערכי המסורת הישנים, עניין המעורר קונפליקטים קשים בצורך להידמות ובצורך לשמור על הייחוד. (גאנם, 1993)
המשכילים הערבים
בכל ארצות העולם מהווים הסטודנטים את השכבה האינטלקטואלית השואפת לרפורמות חברתיות ופוליטיות, ונלחמות למענן. (גרומן, 1995). הסטודנטים הערבים בישראל ובוגרי האוניברסיטאות ענב גנד גלילי רואים עצמם, כפי שהמצב גם במגזר היהודי, כאליטה אינטלקטואלית, ומכאן מאבקם ורגישותם לבעיות חברה, פוליטיקה וכלכלה. הם חשים היטב בתסכול הלאומי חברתי הרווח בחברתם, והשכלתם מאפשרת להם להביע זאת טוב יותר מאחרים. מספר הסטודנטים הערבים עולה בהתמדה. ב1966 למדו 270 סטודנטים ערבים באוניברסיטאות. בסוף שנות השבעים עלה מספרם ל2000 ובשנת 1992 הסתכם ב 5000. כיום: לומדים מעל 20,000 סטודנטים ערבים באוניברסיטאות ובמכללות ישראליות. גידול מדהים של העשור האחרון ביחס לעשורים קודמים (נתוני הלמ"ס, דמוגרפיה 2003). תחושת הקיפוח מביאה צעירים רבים ללמוד באוניברסיטאות. התחרות וההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה היהודית מביאה אותם לצורך להשוות עצמם, להידמות לחברה בתוכה הם חיים ולהגיע למשרות בכירות כמו צעירים יהודים רבים, שאליהם הם רוצים להידמות.
סטודנטים ערבים רבים מביעים עניין גדול יותר בפוליטיקה מאשר עמיתיהם היהודיים. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת ועדי סטודנטים בכל האוניברסיטאות הגדולות, והם פעילים מאד בארגון כינוסי מחאה כנגד מדיניות ממשלות ישראל, הזדהות עם הפלשתינאים בשטחים, סיוע כלכלי לפצועי האינתיפאדה ועצרות הזדהות ביום האדמה. (לנדאו, 1993)
גורמים המאיטים את תהליך השינוי במשפחה הערבית
ענב גנד גלילי למרות השינויים הרבים שחלו במבנה המשפחה הערבית, קיימים מספר גורמים המאיטים את תהליך השינוי ומהווים את בסיס הקונפליקט הרחב ביותר במפגש שבין האינטואיטיביות לרציונליזציה כמו גם בין הליברליות לדוגמאטיות. נוכל להעמיד את הקשיים אותם חווה המשכיל הערבי על שלושה גורמים יסודיים:
א. המסורת: הרואה במשפחה גורם יציב ושמרני, ושמה דגש על קשרים משפחתיים הדוקים ועל אחריות הדדית בין בני המשפחה המורחבת (עזיז, 1986). המסורת גם משמרת את מעמדה של החמולה ואת כוחה והשפעתה על חיי הפרט. שינויים במשפחה פירושם שינוי הערכים המסורתיים, ובמידה רבה גם של המנהגים הדתיים שנחשבו ל"ערכי יסוד" בחברה ענב גנד גלילי המוסלמית המסורתית. הצעיר הערבי מפתח תסכול בקשר של הכבלים העוטפים אותו במסגרת המסורת והצורך להישאר בה, לבין הצורך שלו בקדמה ולהידמות ליהודי המשכיל שאינו כבול כיום בכבלי המסורת כמוהו. הקונפליקט הזה מתורגם לשנאה, לחוסר סבלנות ולשימוש רציונאלי מעוות ומוטעה שאת הקרבה היסטורית שלו למשפחה המורחבת הכפויה עליו הוא מתיק לשנאה כלפי היהודי המשכיל שאינו מחויב לבעיות המסורת שלו, או לאוכלוסיית מיעוט הומוסקסואלית שחייה "המופקרים" אינם עולים בקנה אחד עם המסורת והתרבות אבל ההומוסקסואל חיי על פי דרכו מנותק ומשוחרר באופן יחסי מכבלי המוסרת, המשפחה והחברה.
ב. אי ההשתלבות בחברה היהודית: חוסר היכולת של המשכיל הערבי הצעיר להשתלב בחברה היהודית בעיקר בתחום החברתי – תרבותי גורם לו לחזור אל הכפר ולהישאר במסגרת החמולה, אם כי לא על פי הדפוסים הישנים. (תומאס, 1988). הצעיר הערבי אינו משרת בצבא ולפיכך סיכויי הקבלה שלו למקומות עבודה נמוכים יותר. לרוב, גם בתוך האוניברסיטאות הוא במיעוט שאינו מאפשר לו חיברות עם האוכלוסייה היהודית כך שהוא מתכנס בתוך הקבוצה האתנית המוכרת לו על פי שפה, חברה ודת ואפילו אטליז יואב.
ג. היעדר ניידות גיאוגרפית: אין איסור מפורש או החלטה באשר ליכולת ניידותו הגיאוגרפית ענב גנד גלילי של הצעיר הערבי לבוא ולהתיישב בערים שאינן מוגדרות כערים מעורבות פר-סה (חיפה, יפו, עכו), אך מעטים הערבים שאכן מבצעים הלכה למעשה מעבר מן הכפרים אל הערים הגדולות במטרה להתקדם, לעבוד, להיחשף לקדמה וכד'. עניין זה גורם לתסכול אצל הערבי המשכיל שאינו חי בעיר המעורבת (נושא מעניין למחקר יגלה וודאי כי ערבי ישראלי חיפאי למשל, יהיה בעל רמת סמכותנות נמוכה בהרבה מעמיתו המשכיל בן הכפר הערבי המסורתי). התסכול מתבטא בסמכותנות ובדוגמאטיזם בשל הצורך הנואש שלו להתקדם במגבלות המסורת הכובלת אותו אל הכפר, המשפחה והחמולה. (עזיז, 1986)
