Home / חדשות / ענב גנד גלילי- תובנות על כאוס

ענב גנד גלילי- תובנות על כאוס

(בהשראה מתוך שיעור של ד”ר יואב בן דוב)

הכאוס היא מן הבנה שדברים קטנים ולכאורה חסרי חשיבות יכולים להיות בעלי השלכות מאד משמעותיות בטווח הארוך. אם אני מסתכל על חיי, אני לא יכול לחשוב על חיי על הרגע שבו בדיוק עשיתי משהו אחד במקום משהו אחר ושבו כל חיי באו מאותו רגע.

ענב גנד גלילי האם אנחנו יכולים לחשוב על הרגע שבו הכל היה עוד נזיל ובו משהו מאד קטן הסיט את המסלול והמסלול הלך לכיוון חדש לגמרי? הפיתגוראים של יוון העתיקה, דימו את רגע המעבר מילדות לבגרות כאות Y שבו אדם היה צריך להחליט מה הוא הולך לעשות בחיים. למה הוא הולך להקדיש אותם . הרעיון שלהם היה שברגע שאתה בצומת דרוש למעשה מעט מאד כדי להזיז אותך לכאן או לכאן ולהפוך את חייך לחלוטין. ברגע שההחלטה נעשתה כבר, היא קבעה מסלול חדש, התפצלות חדשה. החיים שלנו למשל, מי שאנחנו, הם תוצאה של תנאים כאלה ואחרים שהם היפגשות של מיליוני זרעים שרק אחד מהם הצליח להתפתח מול ביצית אחת.

ענב גנד גלילי לעיתים יש לנו הרגשה כאילו יש משהו מקרי בהיסטוריה, של “הרגע האחד הקטן”, שמשנה את הכל. האמונה ברציונאליות גרמה לאנשים לטשטש את ה”בלתי חזוי” את המקריות והאקראיות. ככל שאנשים ניסו לחזות היסטוריה כאירועים קבועים וחזויים, האירועים הבלתי צפויים “הפריעו” לתיאוריות הללו. למעשה אנחנו מגלים יחסים אמביוולנטיים מאקראיות. עושים ביטוח מצד אחד ומתמכרים למזל ומקריות מצד שני.

ענב גנד גלילי פרשת רצח הקיסר האוסטרו-הונגרי לפני מלחמת העולם הראשונה הינו סיפור שכל כולו יכול להתבסס על פי תורת הכאוס ואפקט הפרפר. לכאורה, רצף של אירועים אקראיים הוביל מרצח אחד של אדם מסויים אחד על ידי אדם אחר שאף אחד לא זוכר את שמו (ומעניין לגלות כי שמו הוא פרינציפ) לשינוי העולם לחלוטין, על אטליז יואב, על מותם של מאות מליונים ועל שינוי כולל במאזן בין המעצמות .

הכאוס החל ממדענים פריקיים של מחשב ורוב המדענים ה”רציניים” של שנות החמישים לא נתנו אמון במחשב. כל החבורה הזו של המדענים הללו, ישבו עם עצמם, לבדו במחשב שלו בפקולטות שונות. לפתע האנשים האלו החלו להיפגש בכל מיני כנסים של יישומי מחשב. ולמרות שהגיעו מדיסציפלינות שונות הם מגיעים לאותה מסקנה אלו הם: “מערכות דינמיות לתנאים משתנים של תנאי התחלה”. בסוף שנות השבעים מישהו זורק באיזה כנס את המילה כאוס. וזה תופס וזה הופך להיות משהו פופולארי ונוצר תחום חדש, פילוסופיה חדשה של המדע והנה מגלים משהו חדש. הם נשאלים מהו הכאוס. מה זה מדע הכאוס? חוקי הכאוס? האם זה קיים בזמן אטרקציות בצפון?

על פי ויקיפדיה “החידוש הגדול בתורת הכאוס היה שתורה זו הראתה שגם במערכות פשוטות ודטרמיניסטיות יש מצבים בהן התנהגותן לא ניתנת לחיזוי באופן אפקטיבי, כי לשם כך יש צורך בידיעת התנאים ההתחלתיים בדיוק אינסופי. תופעה זו מכונה בלשון ציורית “אפקט הפרפר“. דוגמאות למערכות כאלה הן האטמוספרה ומערכות כלכליות מסוימות”.

בסוף שנות השמונים התפרסם הספר כאוס של ג’יימס גליק. הספר מתאר שם תפיסה חדשה של סיפור דרך ההתנסות האישית שלו. הוא מספר למשל על האיש הראשון שאמר בפעם הראשונה מהו הכאוס, מהי התופעה שבה הוא חוזה, “אדוארד לורנץ” מטראולוג שאומר למה לא ניתן לחשב ולחזות את מזג האוויר כמה חודשים קדימה. הוא אמר: “אם אתה רוצה לחזות בדיוק מה יהיה בדיוק מה היו התנאים ההתחלתיים של האירוע כדי לחזותו בדיוק אתה צריך לתנאי התחלה מדוייקים עד כדי כך שאין שום סיכוי שתוכל לחזות בוודאות. ומספיק שפרפר אחד שינה בכנפיו משהו בתנאי הפתיחה ההתחלתיים כדי שכל העולם ישתנה וישתבש”. כך התפתח בין השאר, עניין אפקט הפרפר. הפרעה קטנה יוצרת תופעות גדולות. התופעה שמחשבו של לורנץ יצרה היה מעין “פרפר” שנקרא מושך לורנץ” המסביר התנהגות כאוטית.

כאוס טוען ששום מודל לא יהיה לגמרי מדוייק. אז בין הסדר המוחלט לכאוס המוחלט יש עולם שלם בעל חוקים משלו עם הפתעות גדולות ובלתי חזויות. אבל כפי שנכתב בויקיפדיה: בניגוד למה שהשם כאוס רומז, התנהגות כאוטית אינה התנהגות בעלת אי סדר מוחלט. התנהגות כאוטית היא התנהגות חסומה, כלומר היא מוגבלת לאירועים מסוימים, והמערכת שואפת למושך – אוסף יציב של מצבים. עד פיתוח תורת הכאוס המושכים היחידים הידועים היו התכנסות לנקודת שיווי משקל, התכנסות למסלול מחזורי, והתכנסות למסלול כמעט מחזורי.  תורת הכאוס הוסיפה גם מושך מוזר, שהוא מסלול שהמערכת מתכנסת אליו, ואשר יש לו אופי של  פרקטל.

בזמן שדקארט, הפילוסוף הרציונלי פעל, חי מולו מדען צרפתי, מהמתמטיקאים הגדולים ביותר של ההסטוריה בת זמננו, בלז פסקל, שתרם לחוקי הלחץ והנוזלים (וכן משולש פסקל ועוד), והוא הבין שדקארט הלך, לדעתו לכיוון לא בריא, חילוני, אשליה של ידע, וזה הפחיד אותו, ואז הוא אומר שתמיד נהיה באמצע. יודעים או לא, הוא חזר בתשובה להיות פילוסוף דתי קתולי וכתב המון כתבים. באחד המפורסמים מכולם “הגיגים” שאותו לא סיים בשל מותו בגיל 36, הוא מאשים את דקארט שאין דבר שנתון לחיזוי מושלם ושיגעונותיהם של בני האדם הם מה שיקבעו מסלולים הרי גורל. אתה לא יכול לחזות אירועים קטנים לכאורה “חסרי חשיבות” על מנת לראות איך ההיסטוריה משתנה כליל ולא ניתן לחזור חזרה. (כדאי לקרוא את סיפור קליאופטרה, קיסר ומרקוס אנטוניוס על מנת לראות כמה מרכיבים כאוטים הקשורים בבגידה, תשוקה, משולש רומנטי ועתיד רומא כולה).

בכל מערכת, מכל סוג שהיא תמיד יהיו נקודות שבהם יכנס “וירוס” קטן ויוציא את המערכת משליטה ואיזון. ואז כל המנגנונים יצטרכו להתמודד עם מצב בלתי חזוי. מה קורה כשמשהו משתבש? בטח כאשר מדובר במערכות צבאיות ומדיניות. מלחמה היא מצב כאוטי. זו הבעיה ברוב המלחמות, צבאות הן מערכות המתקשות להתמודד עם כאוס ואי סדר. יחידות גרילה קטנות וזריזות מורידות מהפסים מערכות צבאיות הרבה יותר גדולות ומסודרות מהן. ככל שהמכונה יותר יציבה וחזקה היא יותר פגיעה וחשופה לכאוס ולשיבוש. לכן, אם מסתכלים על כאוס מצד הארגון הגדול, המדינה והשליט, כאוס הנו קטסטרופה הפוגעת בסדר מלהמשיך על כנו.

אבל, מה אם מסתכלים מהצד של הפרפר? אז נראה הכאוס כעסק אחר, למרות שאתה קטן וחלש ואין לך משאבים אתה יכול לחולל שינוי גדול. זה עניין מאד מעודד. דווקא בגלל כל מערכות המידע והרשתות, הגורם הקטן והבלתי משמעותי, בלי כוח, הופך למרחיק לכת ומסוגל להוריד מערכות גדולות מהפסים. ויקיליקס, סנואדן, בן לאדן ועוד.

וכאוס ברמה האישית? לעיתים הרס, חורבן ואנרכיה מוחלטת של מה שקורה בחייו של אדם יכולים להצמיח סדר חדש, טוב יותר ואיכותי יותר עבורו, עבור העולם הסובב אותו ועבור מסלול חיים חדש הלוקח אותו למקומות טובים יותר.

About nimrod

Check Also

אייקופונים- יתרונות המסחר האינטרנטי

  כיום שאנחנו נמצאים במאה ה-21, כיום אחד הדברים שחוסכים למשקי בית בישראל מאות שקלים …