Home / חדשות / יוטרייד- שחקנים מרכזיים בשוק המט"ח העולמי

יוטרייד- שחקנים מרכזיים בשוק המט"ח העולמי

 על-מנת להבין את הרכב הגופים הפועלים בשוק המט"ח הבינלאומי ננסה להצביע על מספר קבוצות אופייניות של סוחרים, על-פי אופי הפעילות שלהם ומטרתה. יש לציין כי קיימת רמת חפיפה מסוימת בין הקבוצות השונות, שכן לעיתים גופים פעילים בשוק בשל יותר ממניע אחד

ספקולנטים / משקיעים

יוטרייד– קבוצה זו כוללת את הגופים הפרטיים והמוסדיים הפועלים בשוקי המט"ח מתוך מטרה לייצר רווח כספי, על-ידי ניצול התנודות בשערי החליפין ובשערי הריבית. זה כולל, כמובן, גם אותך – משקיע המט"ח הפרטי. פעילות המשקיעים בשוק המט"ח מהווה כ-95% מנפח השוק, והיא זו היוצרת הלכה למעשה את הנזילות הגבוהה המאפיינת את שוק המט"ח.
פעולת הספקולציה היא תגובה טבעית במציאות הכלכלית, בשוקים בהם קיים סיכון לשינויי מחיר. הסיכון המלווה לשינוי מחיר קיים ממילא, בין אם נסחור ובין אם לאו.
פעילות המשקיעים מתאפיינת בדרך כלל בשימוש במינוף פיננסי גדול, המייעל את הקצאת המקורות של המשקיע ומאפשר לו להגיע לתוצאה הרצויה דרך השקעת הון מינימלי.
המינוף הגדול במסחר בעסקאות מאפשר להפוך סכומי כסף קטנים לרווחים גדולים.
סיכוי לרווח גדול מלווה בסיכון גבוה להפסד.

 

מגדרי הסיכונים Hedgers

יוטרייד- הבסיס הכלכלי המיידי, המצדיק את קיומם של השווקים למכשירים פיננסיים עתידיים, הינו האפשרות לנטרל סיכונים (גידור, Hedging).

בקבוצה זו מצויים גופים העוסקים בסחר בינלאומי, תחום שבאופן טבעי חשוף לשינויים בשערי החליפין והריבית.

שינויים בלתי צפויים בשערי החליפין ובמחירי הכסף עלולים לגרום לסוחרים (בשוק המסחר הבינלאומי) הפסדים ניכרים, עד כדי אבדן כל הרווח הגלום בפעילות העסקית השוטפת שלהם.
על-מנת לנטרל את הסיכון הגלום בחשיפות כאלה ("לגדר את הסיכון) פונים גופים אלה לשווקי המט"ח ומשתמשים במכשירים פיננסיים עתידיים לצורך ביצוע הגנות כנדרש מעסקי הסחר הבינלאומי שלהם.

לדוגמא, יצואן ישראלי המייצא סחורתו לאירופה, חשוף להיחלשות היורו כנגד השקל, כלומר – הוא עלול להגיע למצב של קיטון בתמורה המתוכננת. לעומתו, יבואן ישראלי המייבא סחורתו מאירופה חשוף להתחזקות היורו מול השקל, כלומר – עלול להגיע למצב של גידול בחוב מעבר למה שתוכנן.

סוג נוסף של עסקאות המתבצע על-ידי גופים אלה הנו עסקאות מסירה, קניה ומכירה של המטבעות השונים, לטובת ביצוע התשלומים והמרת התקבולים הנובעים מעסקאות הסחר הבינלאומי.
היצואנים נדרשים להמיר את תמורת היצוא לצורך תשלום עבור הוצאות מקומיות, והיבואנים רוכשים מטבעות זרים לצורך תשלום עבור הסחורות המיובאות.

יוטרייד- בנוסף, בקבוצה זו נמצא כל מי שיש לו צורך לנטרל סיכון הנובע משינויים בשער החליפין. לדוגמא אדם פרטי, שיש לו התחייבות במטבע זר לתאריך עתידי כלשהו, החושש מעלייה בשער החליפין ומעוניין לנטרל את הסיכון לו הוא חשוף.

שוק המט"ח מאפשר לכל יצרן או עסק להפריד בין סיכון משינוי בשער החליפין, קרי המחיר, לבין סיכונים אחרים, הנובעים מפעילות נורמלית של העסק.

 

עושי שוק (Market Makers): בנקים וברוקרים

למעשה, מרכזים הבנקים / חדרי המסחר את המסחר במט"ח. השחקנים בשוק אינם סוחרים ישירות בינם לבין עצמם, אלא באמצעות מתווך המשמש לצורך העניין כעושה שוק.
חדרי העסקאות הם שמצטטים את שערי ההמרה של המטבעות הזרים אותם מעוניינים הלקוחות לרכוש או למכור.

עושי השוק מהווים חוליה מרכזית וחשובה בשוק המט"ח. עושה השוק פועל מתוך מטרה לסחור עם כמה שיותר גופים וסוחרים אחרים, תוך שהוא מחויב להציע בכל רגע נתון מחיר קניה ומחיר מכירה לסוחרים הפונים אליו לביצוע עסקאות.

 

Market Taker:

יוטרייד- אלה הגופים והמשקיעים הפרטיים שמבקשים ומקבלים מחיר מעושי השוק, וקונים או מוכרים בהתאם למחיר שמציעים להם עושי השוק.

עיקר הכנסתם של עושי השוק נובעים מהמרווח בין מחירי הקניה והמכירה (spread) ממנו הם נהנים במהלך המסחר

 

בנקים מרכזיים

ברוב מדינות העולם פועל בנק מרכזי לצידה של כל ממשלה. הבנקים המרכזיים שולטים ואחראים לניהול המדיניות המוניטרית של המדינה. בנקים מרכזיים מדפיסים את הכסף ופועלים באופן ישיר בשוק הכספים. המדינות המוניטרית מנוסחת בדרך-כלל במונחים של הרמה הרצויה של כמות הכסף במשק. הכלים בהם משתמש בנק מרכזי הם, בין היתר, שערי הריבית, זמינות האשראי, רמת רזרבות המט"ח וכן שער החליפין של המטבע המקומי.
שני הכלים העיקריים באמצעותם מתערבים בנקים מרכזיים במסחר הם:

[א]: שינוי הריבית

המכשיר העיקרי המשמש בניהול המדיניות המוניטרית הינו שער הריבית, שקביעתו היא בשליטת הבנק המרכזי. באמצעות שליטה בשער הריבית יכול בנק מרכזי לווסת על פני זמן את שיעורי האינפלציה, להשפיע על חלוקת ההון אצל הציבור בין חיסכון השקעה וצריכה, ובכך להשפיע על הצמיחה במשק המדינה.

משתנים כלכליים אלה קשורים זה בזה ומשפיעים על שער החליפין, הן בטווח הארוך ולעיתים גם בטווח הקצר, כתגובה לשינוי בלתי צפוי בשער הריבית.

[ב]: היצע וביקוש

כלי נוסף העומד לרשות הבנק לצורך השפעה על שוקי המטבע הינו התערבות במסחר בפועל והגבלות על תנועות ההון. התערבות במסחר השוטף מתבצעת מתוך מטרה להשפיע על מאזן הביקוש, ובמקביל גם כדי לאותת לשווקים על כוונת הבנק ורצונו לווסת את תנועת השערים.
במדינות בהם המשק הכלכלי מפותח פחות ומצוי תחת מגבלות על תנועות ההון, חשוף שער המטבע פחות לכוחות השוק החופשי, ויכולת ההשפעה של הבנק המרכזי עולה.
כפי שצוין לעיל, יכולתם של הבנקים מוגבלת – למרות גודלם ועוצמתם. המדינות המפותחות והמעצמות הכלכליות פועלות בשווקים פתוחים, ללא הגבלת תנועות הון, והדבר מקשה מאוד על הבנקים המרכזיים ומצמצם את יכולתם להשפיע על המתרחש בשווקים.
ניסיון העבר מלמד שגם במצבים קיצוניים של תנועות חריפות בשערי החליפין הניבו התערבויות מסיביות משולבות של המעצמות הכלכליות המובילות (G7)תוצאות חלקיות בלבד, ואפילו נכשלו לגמרי, ברצונם לתעל את כוחות הביקוש וההיצע של השוק החופשי.

About nimrod

Check Also

אייקופונים- יתרונות המסחר האינטרנטי

  כיום שאנחנו נמצאים במאה ה-21, כיום אחד הדברים שחוסכים למשקי בית בישראל מאות שקלים …